קוד QR לכרטיס ביקור עם פרטי איש קשר

מה נכנס לכרטיס ומה לא

שם מלא, טלפון, דוא"ל, שם החברה והתפקיד. אלה ארבע עד שש שורות קצרות, והן מכסות את כל מה שמישהו צריך כדי לחזור אליכם.

כתובת אתר שימושית. תמונה פחות: היא מנפחת את הקוד פי כמה, וטלפונים מציגים אותה בכל מקרה רק כאייקון קטן. הערה חופשית שלוש שורות כמעט ולא נקראת ביומן אנשי הקשר.

• שם פרטי ושם משפחה בשדות נפרדים
• טלפון בפורמט בינלאומי, כולל 972
• דוא"ל אחד, זה שאליו באמת עונים
• שם החברה והתפקיד, כי בעוד חצי שנה לא זוכרים
• כתובת אתר, אם יש עמוד מסודר

עברית בקוד: מה מתקלקל

שם בעברית נשמר כטקסט, ובטלפונים מודרניים הוא יוצג נכון. הבעיה מופיעה במערכות ותיקות ובאפליקציות אנשי קשר צד שלישי שקוראות את הקוד בלי לציין קידוד.

אם הכרטיס מיועד גם לקהל בחו"ל או להדפסה בתערוכה, שווה להוסיף שם בתעתיק לטיני בשדה נפרד. זה לא מחליף את השם בעברית, אלא נותן למערכת הישנה משהו לקרוא.

• קידוד UTF-8 בכרטיס, לא ANSI
• שם עברי בשדה הראשי, תעתיק לטיני כשדה נוסף
• בלי אימוגנים בשם התפקיד, הם מתקלקלים ראשונים
• בדיקה ביומן של אנדרואיד ואייפון, לא רק באחד מהם

למי הקוד הזה באמת מתאים

למי שפוגש הרבה אנשים ביום אחד: איש מכירות ביריד, בעל מקצוע שמגיע לעשרה בתים, מטפל שמקבל מטופלים חדשים. שם החיסכון בהקלדה מורגש.

למי שלא: עסק שמקבל הזמנות דרך אתר מסודר. שם עדיף קוד שמוביל לטופס, כי טופס אוסף את מה שהעסק צריך, ואיש קשר אוסף רק מה שהטלפון יודע לכתוב.

איפה שמים אותו

על הכרטיס עצמו, בפינה, בגודל שני סנטימטרים. לא במרכז, כי במרכז נמצא מה שאנשים קוראים, ולא על גבי הלוגו, כי אז הניגודיות נשברת.

על חלון הראווה, על השלט ליד הדלת, ולפעמים על החשבונית. על חשבונית זה שימושי בעיקר לנותני שירות: הלקוח שומר את איש הקשר ומתקשר בפעם הבאה בלי לחפש.

• שני סנטימטרים על כרטיס נייר
• שטח לבן מסביב, כעשירית מהצלע
• לא על תמונת רקע צבעונית
• בדיקה בהדפסה אמיתית, לא בהדפסת בית בלבד

vCard מול MeCard ומול קישור

vCard הוא הפורמט הוותיק והנתמך ביותר. MeCard קצר יותר ונוח יותר לכתיבה, אבל פחות נתמך ביומנים שונים. קישור לעמוד אישי הוא הפתרון הגמיש ביותר, אבל דורש עוד הקשה אחת.

הבחירה תלויה במטרה. אם רוצים שהפרטים יישמרו ביומן, vCard. אם רוצים שהאדם יגיע לעמוד עם כפתור חיוג וטופס, קישור פשוט.